אי הפסחא / מאת אלינה כצוומן (יא1)

כדור הארץ  הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש והיחיד בו נמצאו חיים בכל מערכת השמש. כמיליארדי שנים לאחר ההיווצרות שלו, הופיעו בו התאים החיים הראשונים. הוא כולל שבע יבשות שונות והן אסיה, אפריקה, אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, אוסטרליה ואנטרקטיקה.  לכל יבשת יש את המקומות המיוחדים והמרהיבים ביותר, שמושכים אליהם אלפי ואף מיליוני מבקרים כל שנה. מקומות אלו התפתחו עם הזמן וצברו את הפופולריות שלהם וחלקם ידועים כמעט לכל אדם, וחלקם לא. קיימים מקומות רבים שאנשים מעטים שמעו עליהם. אי הפסחא למשל, לא יעד מפורסם ומוכר במיוחד, אך הסודות שהוא שומר בתוכו, מושכים את תשומת ליבם של המבקרים המעטים המגיעים לשם.

אי הפסחא:

אי געשי זה נמצא בדרום האוקיינוס השקט ונחשב לאי הכי מרוחק בו יש תושבים, האי המבודד בעולם. שטחו קטן מאוד, רק 164 קמ"ר. הוא נחשב כחלק ממדינת צ'ילה, ומונה כ-7,750 אזרחים. אחד הדברים הבולטים והמיוחדים באי זה, הם הפסלים אשר שוקלים עשרות טונות שניצבים בכל רחבי האי. בתקופה בה הפסלים החלו להופיע באי, לא הייתה טכנולוגיה מפותחת ומשודרגת, אלא רק כלים ממתכת וחבלים. לפסלים אלו קוראים "מואי", אשר נחצבו ועוצבו על ידי תושבים של האי- הפולינזים. ככל הנראה, הפסלים נחצבו לצורכי דת ופולחן של התושבים המקומיים. באי ניתן לפגוש שלושה הרי געש לא פעילים (כבויים), וביניהם "מאונגה טרוואקה", שהוא הר הגעש הגבוה ביותר באי. בלועו של הר הגעש "ראנו קאו" ניתן לראות את האגם הגדול ביותר באי, בקוטר של כ-1.5 קילומטרים.  את האי מקיף האוקיינוס השקט, המקנה תחושת בדידות מוחלטת מכל העולם. לאורך חופי האי ניתן לראות צוקים גבוהים, מערות געשיות וצינורות לבה. מהחוף הדרום מערבי של האי ניתן לראות מספר איים קטנים יותר, אשר לא מהווים מקום מגורים.

אוכלוסיית אי הפסחא עברה הרבה בעברה וגם הצטמצמה והדללה. מחלות אשר הביאו האנשים מאירופה, מחסור ברפואה ותרופות צמצמו את מספר האנשים. בנוסף לכך, אנשים מפרו אשר מכרו עבדים הגיעו לאי וחטפו בני אדם לצורך שעבוד. גם כאשר החטופים חזרו, הם הביאו עמם מחלות נוספות, דבר אשר דלל את האוכלוסייה משמעותית. בנוסף לכל התנאים האלו, אלפי צעירים רצו לעזוב את האי. רק לקראת שנות החמישים התנאים על האי השתפרו, החיים החלו להשתפר והאוכלוסייה הכפילה את מספריה במהירות. בנוסף לכך, מהגרים רבים מצ'ילה החליטו להגיע ולגור באי. השפה הרשמית המדוברת באי הינה ספרדית.

האי מושך את תשומת ליבם של אלפי חוקרים, אשר שוקעים בשאלות כמו: מה המקור של פסלי המואי וכיצד הם נוצרו שם? מאיפה הגיעו האנשים אשר התיישבו באי – אי מאוד מרוחק ומבודד מהעולם כולו? מהפעם הראשונה בה הגיעו הסוחרים מאירופה לאי וראו את הפסלים המרהיבים, התעוררה התעניינות רבה באי, בפסלים, במקורם, באופן בו נבנו וניצבו ועוד הרבה שאלות שחוקרים עד היום לא מצליחים למצוא להן תשובה.

למרבית הפסלים המוצבים על האי יש גו, לחלקם יש גוף שלם אך ניתן לראות רק את הראש וגו, מכיוון שכל שאר חלקי הגוף נמצאים מתחת לאדמה. יש מספר פסלים אשר יושבים על ברכיהם או כורעים על ברכיים. רוב הפסלים על האי נחצבו מאפר געשי הנמצא בכל רחבי האי, מהרי וגבעות הגעש הפזורים עליו. הם נחצבו עם שימוש בנקרים מאבנים כבדות. את הנקרים האלו ניתן לראות היום ברחבי האי, עקב העובדה כי פזורים בכל רחבי האי במחצבות הפסלים. לאחר מכן גילפו את האבנים ועיצבו אותן. חשוב לציין כי כל פסל כזה, ייצג אב קדמון של השבט אשר נכח שם. האופן בו הכינו את הפסלים מעניין וגם חכם. תחילה, חצבו האנשים את האנשים על קצה הר גבוה – כל מחצבות הפסלים נמצאות על צוקים והרים גבוהים. לאחר סיום שלב זה ועיצוב של האבן, החליק הפסל מההר אל בור אשר הוכן לו מראש (לכן אנו גם רואים כי חלק מגופם של הפסלים נמצאים מתחת לאדמה). לאחר מכן, אנשים השתמשו בטכניקות מיוחדות והובילו את חלק מהפסלים לבמות קטנות אשר הובנו במיוחד לפסלים אלו. לכל פסל יש מסה וגובה אחרים. כך למשל, הפסל הכבד ביותר באי – 160 טון וגובהו 21 מטרים. לחלק מהפסלים נוסף אביזר כמעין כובע או פאה על הראש, בצבע שונה מהפסל. בזמן טיול על האי ניתן לשים לב כי רוב הפסלים עדיין לא הוצבו, ושכבים בשלבי הכנה שונים.

כיום, מקומות בהם ניצבים הפסלים נחשבים לפארקים לאומיים וכניסה אליהם כרוכה בתשלום, כך גם כניסה להרי הגש ברחבי האי.